כתבות נוספות

"מעריב" - סופ"ש 6.7.2007

"TheMarker" 1.9.2007

כנס אימון אדלריאני

גם לפרדיגמות יש כוונות טובות....
מיה לויט פרנק PCC, MA

המאמר פורסם ב 31.08.06 בפורטל האימון הישראלי www.coachinginteractive.co.il

כמאמנים, אנחנו לומדים להקשיב לפרדיגמות, לזהות ולשקף אותן. אנחנו לומדים איך לאתגר פרדיגמות חוסמות, כדי לפתוח למתאמנים שלנו מרחב חדש לראייה, ומכאן מרחב חדש לפעולה.

אבל מה אם יש לפרדיגמה תפקיד חשוב עבור האדם? האם גם אז נכון לנו, כמאמנים, לערער את האמונה בכל מחיר?
לא ניקח למישהו משהו חשוב, בלי להבין מה עומד מאחורי הפעולה או הרצון, ובלי לאפשר לו לבחור בפעולה אחרת, שתתן מענה לרצון שלו לעשייה, למשמעותיות, לחיפוש מענה למה שחשוב לו.

תחשבו על ילד קטן שמשחק במשחק לא בטיחותי או אסור. למשל, ילד בן שלוש שלוקח מספריים וגוזר דפים בספר אהוב שלכם. אם נבין שחשוב לו לגזור, להיות יצירתי, לתרגל מיומנות חדשה שרכש, נוכל לתת לו תחליף לספר, ונאפשר לו לגזור דפים אחרים, או לעשות משהו אחר יצירתי.

לפי גישת ה( NLP (Neuro Linguistic Programming , אחד העקרונות החשובים והשימושיים לניהול שינוי הוא עקרון ה"כוונה החיובית". על פי תפיסה זו, לכל התנהגות יש כוונה חיובית ברמה כלשהי. למשל, הכוונה החיובית של התנהגות תוקפנית עשויה להיות הגנה. הכוונה החיובית של הפרדיגמה "לא כדאי לי להצליח", עשויה להיות התגוננות מפני כשלון.

כאשר אנחנו מקבלים כהנחת יסוד, שקיימת כוונה חיובית לכל התנהגות, אמונה או פרדיגמה, ושערך חשוב של מתאמן מקבל ביטוי דרך התנהגות/פרדיגמה מסוימת, נוכל לפתוח מרחב חדש לאפשרויות עם המתאמן, כדי למלא את החלל שנוצר עם הוויתור על אמונה שהייתה לה כוונה חיובית עבורו (כמו שניתן לילד משהו אחר לגזור או לעשות...).

נתרגל את החשיבה ושאלות שמובילות לחשיפת הכוונה החיובית דרך דוגמא:
מתאמן שרוצה לחפש עבודה חדשה, ומתקשה לגייס את המשאבים הדרושים כדי "להתחיל לזוז". נחפש את הכוונה החיובית בפרדיגמה: "אני עצלן, עובדה אני יושב מול הטלוויזיה כל ערב ולא מזיז את עצמי".

מאמנת: וכאשר אתה יושב מול הטלוויזיה, ולא מזיז את עצמך, מה את מקבל שחשוב לך?

מתאמן: ככה אני לא צריך להתאמץ.

מאמנת: וכאשר אתה לא צריך להתאמץ, מה אז אתה משיג שכל כך חשוב לך? מתאמן: כאשר אני לא צריך להתאמץ, יש לי שקט ושלווה.

מאמנת: אז אני מבינה שחשוב לך מאוד שיהיה לך שקט ושלווה בחייך. (הכוונה החיובית אם כן היא להשיג שקט ושלווה). עם הבהירות הזו אפשר לראות עם המתאמן שיש כאן שני דברים שחשובים לו:

א) לחפש עבודה, וזה אכן מצריך מאמץ, וצריך "להזיז את עצמי"

ב) שקט ושלווה בחיים שלו

ברגע שאנחנו מנתקים את שתי התפיסות זו מזו, אפשר לשאול את המתאמן: איך ואיפה תוכל להבטיח לעצמך את השקט ושלווה שכל כך חשובים לך? וכאשר ניצור אפשרות חדשה לכך, נוכל לחזור לנושא חיפוש העבודה, וגם לבדוק איך אפשר להתחיל את תהליך חיפוש העבודה, תוך כדי שמירה על שקט ושלווה שכל כך חשובים לו. האם חיפוש עבודה בהכרח מפר את השקט והשלווה?

מעניין לבחון את הקשר בין הכוונה החיובית מאחורי הפרדיגמה, לבין ערך החשוב לאותו אדם. לעיתים קרובות אנחנו נמצא, שהכוונה החיובית מאחורי הפרדיגמה, קשורה בקשר הדוק לערך החשוב לאדם, או אפילו הינה הערך עצמו. "כל כך חשוב לי הערך הזה בחיי, שמצאתי דרכים שונות ויצירתיות לתת לו ביטוי, לוודא שזה קיים בחיי, גם אם חלק מהדרכים האלה כבר לא מתאימות לי". נוכל, כמאמנים, לעזור למתאמן שלנו כאשר נזהה יחד איתו את המציאות שיצר כדי לבטא ערך חשוב לו.
נסתכל דרך הדוגמא הבאה:

מתאמנת שהגיעה לאימון על מנת לחלץ את עצמה מקשר רומנטי מחוץ לנישואין. אחד מערכיה של המתאמנת היה "אתגר". יצירת הקשר בין הערך של אתגר, לבין הדרך בה היא מנהלת את הקשר הרומנטי, חשפה בפניה את אחת הכוונות החיוביות(לספק אתגר משמעותי) מאחורי ההתנהגות והפרדיגמה "לא אהיה מאושרת אם לא יהיה לי את הקשר הזה". זאת אומרת, במונחים של כוונה חיובית, הכוונה החיובית של הפרדיגמה הזו היא לספק לה אתגר. הבהירות הזו הייתה מפתח בידיה של המתאמנת, לפעול לסיום הקשר המדובר. בעזרת הבהירות אפשר היה לראות את הערך של "אתגר", ככוונה חיובית של "התנהגות לא רצויה" לדבריה, ולשאול: א) אילו סוגי אתגרים את רוצה בחייך? ב) איך תוכלי לקחת את הכוונה החיובית (ערך האתגר), ולהפוך אותו לכלי שיעזור לך לסיים את הקשר הזה?

זווית אחרת להסתכל על התפיסה של "כוונה חיובית", היא דרך השאלה: מה חוסם אותנו כרגע מלעשות את מה שחשוב לנו לעשות? מושגים שונים מופיעים בספרות של האימון כמו: המבקר הפנימי, השדון, "דיזי".

באימון האדלריאני, אנחנו מדברים על "השומרים" שלנו. המושג, שפותח בבית הספר לאימון במכון אדלר, מתייחס לכך שבגיל צעיר אנחנו יוצרים פרשנויות ותפיסות של העולם כדי לשמור עלינו, וכדי להגן עלינו. מתחילים לדוגמא עם חוויה כמו, "לא הצלחת במשחק הזה, לא כדאי לשחק בו שוב כי תתאכזב." כאשר אנחנו גדלים ומתפתחים, קולות ה"שומרים" שלנו צומחים איתנו, ונוקטים לעיתים בתפקיד של הגנתיות יתר כאשר הם מתרחבים באינטנסיביות ובמשמעות ("אל תנסה דברים חדשים, זה לעולם לא מצליח לך!"). התפיסה של הכוונה החיובית נמצאת בהלימה עם תפיסת ה"שומרים", שיש להם כוונות טובות, נועדו לשמור עלינו, ורוצים בדרכם בטובתנו.

כאשר אנחנו מזהים אצל מתאמן קולות של "שומרים"(שמופיעים לעיתים קרובות כפרדיגמה), אנחנו יכולים להרחיב את מרחב מודעות והפעולה שלו על ידי :

א) הגברת המודעות לכוונה החיובית של ה"שומר" עבור המתאמן, ובכך ניתן להקטין תחושות שליליות של המתאמן כלפי עצמו באותו הרגע.

ב) שאילת שאלות כגון: מפני מה אתה חושב שה"שומר" הזה רוצה להגן עליך? עד כמה אתה זקוק להגנה הזו? אילו משאבים נוספים יש לך כדי להתגונן (חוץ מ"לא לנסות משהו חדש")?

נראה איך זה יכול לעבוד באימון על פי הדוגמא הבאה-
מתאמנת שעבדה באימון על יצירת תכנית אסטרטגית מקצועית. לאחר שיחה של תכנון, המתאמנת אמרה "אבל הפחדים שוב חוזרים, אני שוב בפחד".

מאמנת: מה השומר הזה בעצם רוצה בשבילך, כאשר הוא אומר לך שלא כדאי לך לעשות?

מתאמנת: הוא רוצה בשבילי תחושת בטחון. מאמנת: ומה עוד הוא רוצה בשבילך, שהוא חושב שהביטחון ייתן לך? מתאמנת: שתהיה לי הערכה עצמית.

מאמנת: אני מבינה שהשומר רוצה בשבילך הערכה עצמית, הדרך שהוא מכיר זה על ידי "אי עשייה", כדי שלא תתאכזבי. עד כמה הדרך הזו טובה לך?

מתאמנת: זה משיג את ההיפך. מאמנת: מה היית רוצה להגיד לאותו שומר? מתאמנת: אני רוצה לומר לו שלא זו הדרך שאעריך את עצמי. כאשר אני נמנעת מלעשות, אני לא מעריכה את עצמי. אני רוצה לנסות דרך אחרת. מאמנת: מה תרצי לבקש ממנו? מתאמנת: שייתן לי לנסות, שיבין שהדרך שלו לא עוזרת לי.

אז מה היה לנו כאן?
* לכולנו פרדיגמות, חלקן משרתות אותנו, חלקן לא.
* לכל פרדיגמה ישנה כוונה חיובית מאחוריה.
* אם נזהה את הכוונה החיובית (לעיתים ערך חשוב לאדם), נוכל לאתגר את הפרדיגמה ממקום של קבלה.
* חשיפת הכוונה החיובית של פרדיגמה היא מפתח חשוב ליצירת אפשרויות חדשות עבור מתאמן.
* אם נזכור שה"שומרים" שלנו מטרתם בדיוק כך, לשמור עלינו, נוכל לנהל איתם דיאלוג ממקום של הערכה, קבלה ושותפים לדרך.

רצף של שאלות עשוי להיראות כך:
* תחשוב על משהו שאתה רוצה לעשות הרבה זמן ועוד לא עשית.
* מה מנע ממך לעשות זאת עד עכשיו?
* מהי הפרדיגמה המופיעה בתשובה לשאלה הקודמת?
* מהי הכוונה החיובית של הפרדיגמה הזו?
* מה אתה לומד מהכוונה החיובית הזו?
* איך זה יכול לעזור לך בדרכך לעשות את מה שחשוב לך לעשות?

תודה,
מיה לויט פרנק MA, PCC מנהלת בית הספר לאימון במכון אדלר

contact us mia@coachingandmia.co.il צור קשר
Tel 052-5239200 טלפון